החלטה בתיק בר"ע 54163-05-12

1.                לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (ב"ל 38481-02-12 וב"ל 54726-12-11; השופט מירון שוורץ), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) (להלן גם - הוועדה לעררים) מיום 1.11.2011 וערעורו על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (אי כושר) (להלן - הוועדה לקביעת דרגת אי-כושר) מיום 13.12.2011.

2.                לפי העולה מהבקשה, המבקש, יליד 1960, עבר ניתוח בעמוד השדרה הצווארי בשנת 2007 והוא סובל, בין היתר, מליקויים נוירולוגיים, מבעיות גב, מבעיה בתפקודי הכבד וממצב נפשי ירוד. שיעור הנכות הרפואית הצמיתה המשוקלל שנקבע למבקש על ידי הוועדה לעררים, בהחלטתה מיום 1.11.2011, הוא 44%.

3.                הוועדה לקביעת דרגת אי-כושר קבעה בהחלטתה מיום 13.12.2011 כי המבקש " למרות ליקוייו, מסוגל לעבודה במשרה מלאה, עבודה ללא מאמץ גופני, הרמת משאות, הליכה ועמידה ממושכות.".

4.                בפסק דינו, קבע בית הדין האזורי כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה לעררים והוסיף כי הוועדה לעררים שמעה את תלונות המבקש וערכה לו בדיקה קלינית מקיפה הן בתחום הנוירולוגי, הן בתחום האורטופדי והן בתחום הפנימי. עוד קבע בית הדין האזורי כי הוועדה לקביעת דרגת אי-כושר שמעה אף היא את תלונות המבקש ופירטה בהרחבה את המידע שהוצג בפניה בהתאם לחומר הרפואי ולחוות דעתו של הרופא המוסמך לעניין כושר השתכרות.

5.                בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי הוועדה לא התייחסה לליקויים הגופניים והנוירולוגיים שלו ואף לא התייחסה למסמכים הרפואיים שעל פיהם נקבעו לו בעבר שיעור אחוזי נכות ודרגת אי-כושר גבוהים יותר. לדבריו, הנוירולוג אשר ישב בוועדה לעררים לא בדק אותו אלא רק שאל אותו מספר שאלות.

6.                לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסקי הדין של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה לעררים מיום 1.11.2011, בפרוטוקול הוועדה לקביעת דרגת אי-כושר מיום 13.12.2011 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות.

7.                לא מצאתי ממש בטענת המבקש לפיה החלטת הוועדה לעררים אינה מתייחסת לליקויים הגופניים והנוירולוגיים של המבקש. מעיון במסמכי התיק עולה כי הוועדה לעררים עיינה בתיק הנכות של המבקש והתייחסה לנתוניו הרפואיים כפי שהם עולים מן התיק. כמו כן, הוועדה לקביעת דרגת אי-כושר הסתמכה על חוות הדעת הרפואית של הרופא המוסמך לעניין כושר השתכרות ומצאה כי המבקש מסוגל לעבודה במשרה מלאה, בעבודה פשוטה שאינה דורשת מאמץ גופני, ואף פירטה סוגים של עבודות התואמים את יכולתו.

8.                הכלל הוא כי בית הדין מתערב בהחלטות הוועדות אם מתגלית בהן טעות משפטית. כפי שנקבע ולאחר שבדקתי את החלטת הוועדה לעררים ואת החלטת הוועדה לקביעת דרגת אי-כושר, לא מצאתי כי יש בהן טעות משפטית וכך גם לא נמצאה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי שיש בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור. אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

9.                סיכומו של דבר - בקשת רשות הערעור נדחית ללא צו להוצאות.           

ניתנה היום,  י"ח תמוז תשע"ב (08 יולי 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: